מסגור נרטיבי: איך נקודת המבט משפיעה על הפרשנות ועל קבלת ההחלטות

SCROLL DOWN

תארו לעצמכם לקוח ותיק שמודיע לכם שהוא מצפה להנחה של 20% בחידוש החוזה השנתי.
מנקודת המבט של הלקוח, נושא השיחה ברור: המחיר גבוה מדי וצריך להפחית אותו. אם אתם נגררים לשיחה שעוסקת רק במחיר, המשא ומתן יתמקד ככל הנראה בגובה ההנחה.

אבל אפשר להציע נקודת מבט אחרת: במקום לדון רק במחיר, אפשר לבחון עם הלקוח מה הוא מבקש להשיג בשנה הקרובה, איזו תרומה או ערך הוא יפיק מהמוצר והשירות שלכם, מה ההזדמנויות להרחיב את סל השירותים שלכם למחלקות נוספות אצל הלקוח וכדומה. לפתע, השיחה אינה עוסקת רק במחיר. היא יכולה לעסוק בתוצאות עסקיות, בסדרי עדיפויות ובערך שהלקוח מקבל.

המחיר לא נעלם, אבל השאלה שסביבה מתנהל הדיון השתנתה.

וזה בדיוק כוחו של מסגור נרטיבי: הוא לא משנה את העובדות. הוא משנה את נקודת המבט שממנה אנחנו מתבוננים בהן.

מהו מסגור נרטיבי, ולמה הוא חשוב?

אנחנו אוהבים להאמין שאנשים בוחנים עובדות, מנתחים אותן ומגיעים למסקנות. בפועל, תהליך החשיבה מורכב יותר. עובדות אינן מגיעות אלינו בחלל ריק. אנחנו מפרשים אותן בתוך הקשר מסוים: מה קורה כאן? למה זה קורה? מה חשוב בסיטואציה? מה עומד על הפרק?

מסגור נרטיבי הוא הדרך שבה אנחנו יוצרים את ההקשר שדרכו אנשים מוזמנים להבין סיטואציה.

אפשר לחשוב על מסגור כעל עדשה. היא משפיעה על מה שבולט לעין, על מה שנתפס כחשוב ועל המשמעות שאנחנו מייחסים למידע. מסגור אינו רק בחירה בין ניסוח חיובי לשלילי. הוא יכול לקבוע כיצד אנחנו מגדירים את הבעיה עצמה.

אותו מצב עסקי יכול להיות מוצג כמשבר שדורש התערבות, כהזדמנות שמחייבת השקעה, כסיכון שיש לצמצם או כשינוי שצריך לנהל. כל אחת מהמסגרות מזמינה את הקהל לבחון היבטים אחרים, להשתמש בקריטריונים אחרים ולהעלות פתרונות שונים.

במילים אחרות, מסגור אינו משפיע רק על התשובות שאנשים נותנים. הוא עשוי להשפיע קודם כול על השאלות שהם שואלים.

 אותם-נתונים-שאלות-שונות

אפקט המסגור: מה אומר המחקר?

השפעת המסגור על קבלת החלטות מוכרת היטב במחקר הפסיכולוגי.

במחקר קלאסי מ־1981 הציגו עמוס טברסקי ודניאל כהנמן (זוכי פרס נובל) למשתתפים תרחיש היפותטי של מגפה הצפויה לגרום למותם של 600 בני אדם. הם התבקשו לבחור בין תוכנית שתוצאתה ודאית לבין תוכנית הכרוכה בסיכון.

כאשר האפשרות הוודאית הוצגה כתוכנית שתציל 200 בני אדם, 72% מהמשתתפים בחרו בה. כאשר אותה אפשרות בדיוק הוצגה כתוכנית שבה 400 בני אדם ימותו, רק 22% בחרו בה. הרוב העדיפו את החלופה הכרוכה בסיכון. האפשרויות היו זהות מבחינה מספרית. ובכל זאת, ההעדפות השתנו באופן דרמטי.

זהו אפקט המסגור: שינוי בדרך שבה מתוארת החלטה יכול להשפיע על האופן שבו אנשים מעריכים את האפשרויות העומדות בפניהם.

אבל בתקשורת עסקית ואסטרטגית, למסגור יש תפקיד רחב יותר.

חוקר התקשורת רוברט אנטמן הציע ב־1993 לראות במסגור תהליך שבו אנחנו בוחרים היבטים מסוימים של המציאות ומבליטים אותם, באופן שעשוי להשפיע על הגדרת הבעיה, פרשנות הגורמים לה והערכת הדרכים להתמודד איתה. זו הבחנה חשובה: מסגור אינו עוסק רק בשאלה כיצד נציג נתון, אלא גם איזו משמעות נעניק לו מלכתחילה.

למשל, חברה מדווחת ש־86% מלקוחותיה חידשו את המנוי השנתי. אפשר לפתוח את הדיון בשאלה: "כיצד נשמר את שיעור חידוש המנויים?" ואפשר לפתוח אותו בשאלה אחרת: "מדוע 14% מהלקוחות לא חידשו?" שתי השאלות לגיטימיות. הנתונים זהים. אבל כל אחת מהן עשויה להוביל לדיון אחר, לבדיקת גורמים אחרים ולהחלטות אחרות.

 

מי שמגדיר את הבעיה משפיע על מרחב הפתרונות

אחד ההיבטים המשמעותיים ביותר של מסגור נרטיבי הוא השפעתו על הגדרת הבעיה. כאשר אנחנו מקבלים הגדרה מסוימת של מצב, אנחנו נוטים לחפש פתרונות שמתאימים לה.

נניח שמנהל מגיע לישיבת הנהלה ומבקש שני תקנים נוספים לצוות שלו: "הצוות שלי עמוס מאוד. אנחנו לא עומדים בקצב העבודה וזקוקים לשני עובדים נוספים." במסגרת הזאת, הבעיה היא מחסור בכוח אדם. ההנהלה צפויה לבחון את הבקשה במונחים של תקציב, מצבת עובדים ועלויות.

אבל נניח שבאותה חברה, זמני המענה ללקוחות התארכו ושיעור הפניות שלא טופלו בזמן עלה. כעת אפשר להציע מסגרת אחרת: "היקף הפעילות גדל, אבל יכולת השירות שלנו לא גדלה בהתאם. אנחנו צריכים להחליט איזו רמת שירות אנחנו רוצים לספק ללקוחות ומה נדרש כדי לעמוד בה.

"במסגרת השנייה, הבעיה כבר אינה רק מחסור בעובדים. היא הפער בין הביצועים הנדרשים לבין היכולת הארגונית. והפער הזה עשוי להצדיק פתרונות שונים: גיוס, שינוי תהליכים, אוטומציה או תעדוף מחודש.

שימו לב: המסגרת השנייה אינה רק דרך משכנעת יותר לבקש שני עובדים. היא מאפשרת דיון ניהולי רחב יותר בשאלה שבאמת צריך לפתור.

(להעמקה בנושא, ראו סדנת תקשורת אסטרטגית למנהלים)

וזה אחד המבחנים למסגור מקצועי: האם הוא רק מכוון את הקהל לתשובה שאנחנו מעדיפים, או גם עוזר לו להבין טוב יותר את הבעיה?

 

מסגור נרטיבי בתקשורת עסקית: שלוש דוגמאות

1. במשא ומתן: ממאבק על מחיר לדיון על כדאיות

נחזור ללקוח שמבקש הנחה של 20%. אם המחיר מתקבל כקריטריון המרכזי, הדיון יתמקד ככל הנראה בגובה ההנחה. אבל אם השיחה ממוסגרת סביב התוצאות העסקיות שהלקוח מבקש להשיג, נוצר מרחב רחב יותר למשא ומתן. ייתכן שיתברר שהשירות אינו מצדיק את מחירו. ייתכן שהלקוח זקוק להיקף מצומצם יותר. ואולי דווקא הרחבת השירות תיצור ערך גדול יותר מבחינתו.

מסגור מוצלח אינו מבטיח תוצאה מסוימת. הוא מאפשר לבחון את העסקה מנקודת מבט שעשויה להיות רלוונטית יותר לאינטרסים של שני הצדדים.

2. בניהול שינוי: מאיום על הקיים להבנת הצורך בשינוי

כאשר הנהלה מודיעה על שינוי ארגוני, העובדים אינם מקשיבים רק לתיאור הצעדים המתוכננים. הם מנסים להבין מה השינוי אומר על מצב החברה ועל עתידם.

נניח שהחברה מחליטה להפסיק פעילות מסוימת ולהעביר משאבים לתחום אחר. אפשר להציג זאת בעיקר כתוכנית לצמצום הוצאות. ואפשר להתחיל מהשינוי בסביבה העסקית, להסביר מדוע הפעילות הקיימת אינה מתאימה עוד ולהציג את ההיגיון שמאחורי הכיוון החדש.

המסגרת הראשונה מדגישה את מה שהארגון מפסיק לעשות. השנייה מאפשרת להבין גם לאן הוא מבקש להתקדם. אבל אם השינוי כרוך בפיטורים או בפגיעה בעובדים, מסגור חיובי אינו יכול להחליף הכרה במחיר האנושי. (מעוניינים ללמוד? ראו סדנה לתקשור שינוי ארגוני  – למנהלים ולמובילי שינוי בארגונים)

מסגור טוב אינו הופך מציאות קשה למציאות נעימה. הוא מעניק לאנשים הקשר שמאפשר להבין אותה.

3. בקבלת החלטות: מהגדרת הבעיה לבחירת הפתרון

חברת תוכנה השיקה יכולת חדשה במוצר שלה. שלושה חודשים לאחר ההשקה, רק 15% מהלקוחות משתמשים בה. בישיבת ההנהלה עולה השאלה: "איך גורמים ליותר לקוחות להכיר את היכולת החדשה?"

זו מסגרת אחת. היא מניחה שהבעיה היא חוסר מודעות, ולכן מובילה לחשיבה על קמפיין שיווקי, הדרכות ופעילויות לעידוד השימוש. אבל אפשר למסגר את אותה סיטואציה אחרת: "למה הלקוחות לא משתמשים ביכולת החדשה?" כעת נפתחות אפשרויות אחרות: אולי הלקוחות כלל אינם זקוקים לה? אולי היא מסובכת מדי? אולי קשה למצוא אותה במערכת? ואולי הם פשוט לא מודעים לקיומה?

העובדה לא השתנתה: רק 15% מהלקוחות משתמשים ביכולת החדשה. אבל המסגרת הראשונה מניחה מהי הבעיה ומכוונת לפתרון מסוים. השנייה מאפשרת לבחון את הסיבות לבעיה לפני שמחליטים כיצד לפתור אותה.

לפעמים מסגור מחדש אינו משנה רק את ההחלטה שנקבל. הוא מונע מאיתנו לפתור את הבעיה הלא נכונה.

 

איך בונים מסגור נרטיבי אפקטיבי?

מסגור מוצלח אינו מתחיל בחיפוש אחר ניסוח מבריק. הוא מתחיל בחשיבה אסטרטגית.

1. הגדירו מה באמת עומד על הפרק. 

האם זו בעיית ביצוע, פער ציפיות, החלטה על משאבים, סיכון עתידי או הזדמנות שלא מנוצלת? הגדרה שגויה של הבעיה עלולה להוביל גם דיון מבוסס נתונים לכיוון הלא נכון.

2. הבינו את נקודת המבט הקיימת של הקהל. 

אנשים אינם מגיעים לשיחה ללא מסגרת. יש להם הנחות, חששות ואינטרסים. לפני שמציעים נקודת מבט חדשה, צריך להבין כיצד הם כבר מפרשים את הסיטואציה.

3. בחרו את השאלה שתעמוד במרכז. 

האם הדיון צריך להתמקד במחיר או בכדאיות? במהירות או באיכות? בעלות המיידית או בהשלכות לטווח הארוך? השאלה שתציבו תשפיע על הנתונים שיקבלו תשומת לב ועל הקריטריונים להחלטה.

4. בחנו מסגרות מתחרות. 

האם קיימת פרשנות לגיטימית נוספת? האם יש נתונים שסותרים את המסגרת שבחרתם? האם אתם מצמצמים את מרחב האפשרויות מוקדם מדי?

5. ודאו שהמסגרת עומדת במבחן המציאות. 

מסגור יכול להיות משכנע מאוד ועדיין להטעות. מסגור מקצועי אינו מסווה את המציאות. הוא עוזר להבין אותה מנקודת מבט רלוונטית.

 

מה ההבדל בין מסגור נרטיבי לבין סטוריטלינג?

מסגור וסטוריטלינג קשורים זה לזה, אבל אינם אותו דבר.

מסגור קובע את נקודת המבט שדרכה אנחנו מבינים את הסיטואציה.

סטוריטלינג מארגן אירועים, עובדות ורעיונות בתוך רצף בעל משמעות: מה היה המצב, מה השתנה, איזה מתח נוצר ולאן הדברים מתקדמים.

אפשר למסגר סיטואציה באמצעות שאלה אחת בפתיחת פגישה, בלי לספר סיפור שלם. ומנגד, אפשר לספר את אותו רצף אירועים דרך מסגרות שונות לחלוטין.

מסגור מעניק לסיפור נקודת מבט. סטוריטלינג מאפשר לפתח אותה לאורך זמן (להרחבה והכשרה ראו סדנת סטוריטלניג ותקשורת אפקטיבית).

ניהול-משא-ומתן

מסגור או מניפולציה? הגבול שחשוב להכיר

כמעט בלתי אפשרי לתקשר בלי למסגר. כל בחירה במה לפתוח, מה להדגיש ומה להשאיר ברקע יוצרת מסגרת מסוימת.

השאלה היא כיצד משתמשים בכוח הזה. כאשר המסגור עוזר לאנשים להבין את משמעות העובדות או לזהות אפשרויות שלא שקלו, הוא עשוי לשפר את איכות קבלת ההחלטות. אבל כאשר הוא נועד להסתיר מידע מהותי או לגרום לאנשים להתעלם משיקולים רלוונטיים, הוא עלול להפוך למניפולציה.

המבחן פשוט: האם המסגרת שבחרנו עדיין הוגנת גם כאשר הקהל מכיר את כל העובדות הרלוונטיות ואת נקודות המבט החלופיות?

 

לפני שאתם מציגים עובדות, חשבו על המסגור הנרטיבי

מנהלים משקיעים מאמץ רב באיסוף נתונים, בבניית טיעונים ובהכנת מצגות. אלה פעולות חשובות, אבל לפעמים הן מתחילות שלב אחד מאוחר מדי.

לפני שבוחרים אילו נתונים להציג, כדאי לבחון איזו מסגרת תאפשר לקהל להבין את משמעותם. כאן נמצא אחד ההבדלים בין העברת מידע לבין תקשורת אסטרטגית. העברת מידע עוסקת במה שהקהל יודע לאחר השיחה. תקשורת אסטרטגית עוסקת גם באופן שבו הוא מפרש את הסיטואציה, במה שהוא מייחס לו חשיבות ובאפשרויות שהוא מסוגל לראות.

לפעמים הדרך המשמעותית ביותר להשפיע על החלטה אינה להציע תשובה טובה יותר, אלא לעזור לאנשים לשאול שאלה טובה יותר.

 

שאלות נפוצות על מסגור נרטיבי ואפקט המסגור

מה זה מסגור נרטיבי?

מסגור נרטיבי הוא בחירת נקודת המבט וההקשר שדרכם מציגים סיטואציה. המסגור משפיע על האופן שבו אנשים מפרשים עובדות, מגדירים בעיות ושוקלים פתרונות. בתקשורת עסקית משתמשים בו כדי לאפשר לקהל להבין לא רק מה קרה, אלא גם מה משמעות הדבר.

מהו אפקט המסגור בפסיכולוגיה?

אפקט המסגור הוא תופעה שבה אנשים עשויים לקבל החלטות שונות בעקבות שינוי באופן שבו מוצג להם מידע, גם כאשר העובדות הבסיסיות אינן משתנות. דוגמה מוכרת היא ההבדל בין הצגת תוצאה כחיים שניצלו לבין הצגתה כחיים שאבדו.

מה ההבדל בין אפקט המסגור לבין הטיה קוגניטיבית?

הטיות קוגניטיביות הן שם רחב לדפוסים שיכולים להשפיע על שיפוט וקבלת החלטות. אפקט המסגור מתייחס באופן ממוקד לכך ששינוי באופן הצגת מידע או חלופות עשוי להשפיע על האופן שבו אנשים מעריכים אותם, גם כאשר העובדות הבסיסיות אינן משתנות.

כיצד מסגור נרטיבי משפיע על קבלת החלטות?

מסגור משפיע על מה שאנשים תופסים כבעיה, אילו נתונים נראים להם חשובים, מהם הקריטריונים לבחירה ואילו פתרונות הם שוקלים. הוא אינו מבטיח החלטה מסוימת, אבל עשוי להשפיע על האופן שבו החלופות מוערכות.

האם אפשר להשתמש במסגור מסרים גם בתקשורת פנים ארגונית?

כן. מנהלים משתמשים במסגור כאשר הם מציגים נתונים, החלטות, יעדים ושינויים לעובדים ולצוותים. חשוב שהמסגרת תעזור להבין מה משמעות המידע בלי להשמיט עובדות מהותיות או ליצור תמונה מטעה רק כדי להפוך את המסר לנוח יותר לקבלה.

האם מסגור חיובי תמיד יעיל יותר ממסגור שלילי?

לא. יעילות המסגור תלויה בקהל, בהקשר ובסוג ההחלטה. לעיתים הדגשת הזדמנות תועיל יותר, ולעיתים דווקא הצגת סיכון או הפסד תעזור להבין את חומרת המצב. המסגרת המתאימה היא זו שמקדמת הבנה רלוונטית ומדויקת, לא בהכרח זו שמציגה את המציאות באור חיובי.


רון בר־אל הוא מייסד טורבה, המתמחה בתקשורת אסטרטגית, סטוריטלינג עסקי ופיתוח יכולות תקשורת והשפעה בקרב מנהלים וארגונים.

שלחו לנו מייל

מלאו את הטופס ונחזור אליכם בהקדם.

התקשרו